ליזמי המקווה היו תוכניות אדריכליות אבל היתה חסרה להם ההבנה איך יראה המוצר המוגמר. אחרי ההשקעה הכספית העצומה הם לא רצו להתאכזב מתוצאות שלא תוכננו נכון, הם הבינו שעם הדמיה ריאליסטית ביד יש גם את היכולת לראות בעיניים את המציאות ולדעת מה אפשר להחליף, לפאר, להביא לנוחות מקסימלית ועוד, לכן הגיעו יזמי המקווה למודל אפ בידיעה שהם יקבלו את התוצר שהם רוצים.
כך בנינו הדמיה לפי תוכניות האדריכל עם כל החומרים שהתבקשו לבניה, וכשחומר מסוים אזל התאמנו את ההדמיה לחומר החדש כדי שיראו כמה זה משתלב בתוך מבנה המקווה, כך שינינו ושיפצנו לשביעות רצונם המלא.
המקווה בנוי לתפארת אחד על אחד בדיוק כמו בהדמיה.